בפרשת ג'יטקו (ע"מ 49444-01-13) נדונו השלכות המס בעת שינוי מודל עסקי והעברת פעילות ונכסים מישראל לחו"ל בין צדדים קשורים, כאשר המחלוקת העיקרית הייתה באשר להיקף העסקה שמבחינה משפטית כללה העברת IP בלבד. המערערת, ג'יטקו בע"מ, היא חברה ישראלית אשר עסקה במתן פתרונות בתחום התמיכה הטכנית ופיתחה תוכנה בסיסית ששימשה פלטפורמה לבניית פתרונות תוכנה (להלן: "ג'יטקו"). ג'יטקו העסיקה כ-150 עובדים שמרביתם עסקו במתן שירות ללקוחות ומיעוטם עסקו בפיתוח התוכנה הבסיסית. בשנת 2006, נחתם הסכם לרכישת מניות ג'יטקו על ידי מיקרוסופט קורפוריישן, חברה תושבת ארצות הברית (להלן: "מיקרוסופט"), תמורת 90 מיליוני דולר, במטרה לשלב את הטכנולוגיה של ג'יטקו במוצר אותו פיתחה באותה עת, תוך ציפייה לסינרגיה (להלן: "עסקת המניות"). זמן קצר לאחר מכן הועברו עובדי ג'יטקו למיקרוסופט ישראל, חברת הבת של מיקרוסופט, אשר כרתה הסכם עם ג'יטקו על בסיס +Cost למתן שירותי כוח אדם, לשם המשך הספקת שירותים ללקוחותיה הקיימים של ג'יטקו. בשנת 2007 נחתם הסכם בין ג'יטקו לבין מיקרוסופט למכירת הקניין הרוחני שבבעלותה (לעיל ולהלן: "IP") תמורת 26.6 מיליוני דולר, בהתבסס על הערכת שווי, וזאת בהתאם למדיניות מיקרוסופט לריכוז ה-IP בחברה האם (להלן: "עסקת הנכסים").

ביסוד המחלוקת בין הצדדים עמדה השאלה האם מדובר בעסקה למכירת ה-IP בלבד או שמא מדובר במכירת מלוא פעילותה של ג'יטקו. כמו כן, הצדדים נחלקו בשאלה מהו שווי השוק של הנכסים שנמכרו. דבר זה בא לידי ביטוי בפער בין התמורה בעסקת המניות (90 מיליוני דולר) לבין התמורה בעסקת הנכסים (26.6 מיליוני דולר). ג'יטקו טענה כי העסקה היא מכירת ה-IP והתמורה שדווחה בגין עסקת הנכסים משקפת את שווי השוק של הנכס הנמכר, כפי שאף נקבע בהערכת השווי. לטענתה, המחיר שנקבע בעסקת המניות משקף ערכים שלא קיבלו ביטוי בעסקת הנכסים, כגון "סינרגיה", וכן נכסים שנותרו בה לאחר העסקה כגון פעילות שיווק ומו"פ בקשר להסכמים הקיימים. לטענת רשות המסים העסקה האמיתית רחבה הרבה יותר מהעסקה שדווחה והיא כוללת את כל נכסיה ופעילותה של ג'יטקו, כאשר שווי הנכסים שנמכרו על ידה אינו נופל באופן משמעותי מהמחיר שנקבע בעסקת המניות.

בית המשפט ניתח את הוראות סעיף 85א לפקודה העוסקות במחירי העברה בעסקאות בין צדדים קשורים וקבע כי יש למסות את מכירת מלוא הפעילות ולא רק את מכירת ה-IP, כאשר נקודת המוצא לקביעת שווי השוק בעסקת הנכסים היא התמורה ששולמה בעסקת המניות מספר חודשים קודם לכן. לעניין זה קבע בית המשפט כי בהתאם לסעיף 85א לפקודה יש למסות עסקה מעין זו בהתאם לתנאי השוק, גם אם הצדדים לא ביצעו פעולה זו מתוך רצון להפחית מס אלא משיקולים אחרים. עוד קבע בית המשפט כי השווי לא "מתאייד" בחיסול פעילות וכי יש למסות את מלוא השווי של רכיבי הפעילות שיצאו מג'יטקו כולל פעילות השיווק והמחקר והפיתוח שהועברה למיקרוסופט ישראל באמצעות העובדים. בית המשפט קבע כי על אף שלא ניתן "למכור" עובדים ומבחינה משפטית הם אינם בגדר "נכס", במקרה דנן לאור פונקציית כוח האדם של ג'יטקו ויכולתה לגרום לכך שעובדיה יעברו כמקשה אחת לחברה אחרת, ניתן לראות בעובדים כנכס. נושא העברת העובדים קיבל ביטוי כלכלי בעל משקל בהערכת השווי שנעשתה לעסקת המניות כאשר ג'יטקו אישרה כי מבחינתה ערך ה-IP ללא צוות העובדים הוא כמעט אפסי. בית המשפט אף ייחס שווי מוגבל למרכיב ה"סינרגיה" מהיבט הרוכשת מתוך הנחה שאין זה סביר שצד ישלם תמורה הגבוהה משמעותית מזו שהייתה מתקבלת מרוכשים אחרים באותם תנאים. אמנם ג'יטקו הוכיחה כי למיקרוסופט קיים יתרון ייחודי ברכישתה לאור ציפייתה לסינרגיה ורצונה לשלב את פעילותה בפיתוח המוצר, אולם בית המשפט קבע כי אין די בכך אלא יש להוכיח גם שערך זה אינו מתקיים בידי רוכשים אחרים המוכנים לשלם מחיר דומה בעסקת מניות, מה שלא הצליחה ג'יטקו לעשות.

סוגיות המס הנזכרות במידעון מובאות באופן כללי ותמציתי, ונועדו להפניית תשומת לב בלבד. אין לראות במידעון משום תחליף לחוות דעת ואין להסתמך על תוכנו ללא קבלת ייעוץ ספציפי.

צור קשר עם המומחים שלנו למיסים