כבר לפני כשנתיים בכנס "עסקים חברתיים" שנערך על ידי BDO זיו האפט בשיתוף מנהיגות אזרחית, עלה על הפרק הצורך בגיוס משאבים עצמאיים על מנת לא להשען על הקצבות, תמיכות ותרומות בלבד. עמדת משרדנו שהוצגה בכנס הביעה תמיכה בהפעלת מיזמיים עיסקיים בעמותות ובחל"צים, כמובן במגבלות הנדרשות. ראש רשות התאגידים וסגן שר האוצר השתתפו באופן פעיל בכנס אך נמנעו מלהביע תמיכה בעמדה שהצגנו. המאבק העיקש שהובילו הארגונים החברתיים בסיוע משרדנו שהיה שותף למאבק הביאו לשינוי תפיסתי מהותי בגישתו של רשם העמותות, שבעקבותיו פרסמה רשות התאגידים היתר והנחיות להפעלת פעילות עסקית בעמותה.

ההיגיון העומד מאחורי ההחלטה הוא שקיומה של פעילות עסקית- הן בתוך העמותה עצמה והן באמצעות חברה המוחזקת על ידיה, שיש בה כדי לתרום לקידום מטרותיה של העמותה תוך ניצול מיטבי של משאבי העמותה, ידע של העמותה או נכסיה- מותרת ואף רצויה. כל זאת בהנחה שאין בפעילות העסקית שום עקיפה של חוק העמותות ושל הכללים המסדירים את התנהלותה התקינה של העמותה, ושאין בה בכדי לסכן את פעילות העמותה מבחינה כלכלית, לעקוף את האיסור על חלוקת רווחים, או לשבש את הגשמתן של מטרותיה. כך למשל: השכרת משרדים שהעמותה אינה משתמשת בהם היא רצויה ואף מומלצת ליצירת מקור הכנסה לעמותה לשם קידום מטרותיה. יש להדגיש כי על עמותה המקיימת פעילות עסקית להקפיד על הפרדה נכסית וחשבונאית בין הפעילות לקידום מטרותיה לבין הפעילות העסקית באופן שיאפשר מעקב, פיקוח וניתוח המשמעויות של הפעילות העסקית.

שיקולים רלוונטיים בנוגע לפעילות עסקית

1. רמת הסיכון של העסק- על העמותה לבחון האם כניסה לפעילות העסקית מהווה שימוש סביר וראוי בנכסיה, תוך קיום החובה של הועד להבטיח בראש ובראשונה את טובת העמותה. כאשר יש לתת את הדעת לשאלה האם אובדן ההשקעה הכרוכה בעסק במקרה של אי הצלחה יסכן את הפעילות השוטפת של העמותה.

2. זיקה לפעילות השוטפת של העמותה- קיימת הצדקה רבה יותר להחלטה לבצע פעילות עסקית בתחומים הנוגעים לפעילות השוטפת של העמותה.

3. זיקה לנכסיה של העמותה- פעילות עסקית המנצלת באופן מיטבי נכס של העמותה שאינו בשימוש שוטף לקידום מטרותיה, היא פעילות עסקית רצויה.

4. פעילות כרוכה- קיימת הצדקה רבה יותר לפעילות עסקית הכרוכה בפעילות העמותה, כגון הקמת חניות על ידי עמותה המפעילה בית חולים.

5. דרישות על פי דין- על העמותה לבחון את הכניסה לפעילות העסקית, ולבצעה בהתאם לחוקים ולהוראות הרלוונטיים ובכלל זה היבטי מס, דרישות רגולטוריות וכיוצא בזאת.

6. כלים מקצועיים נאותים- על העמותה לדאוג לקיומם של כלים שיאפשרו פיקוח על הפעילות העסקית וניהולה, כגון: בחינת הרווחיות וביצוע סקר שוק נאות.

7. כדאיות הפעילות העסקית- על העמותה לבחון במהלך הפעילות העסקית את המשך כדאיותה בהתייחס למטרותיה, בעיקר במקרים בהם נדרשה העמותה להזרים משאבים לאותה פעילות.

8. מכירת פעילות עסקית- אם העמותה שוקלת מכירה של פעילות עסקית עליה להבטיח קבלת תמורה הולמת תוך קבלת הערכת שווי מגורם מקצועי.

פעילות עסקית בשיתוף עם תאגידים קשורים:

עמותה רשאית להקים גם חברה לצורך ביצע פעילות עסקית אשר רווחיה יועברו לעמותה, בעניין זה יש לקחת בחשבון את ההיקף הצפוי של הפעילות העסקית לצד התייחסות להשלכות המס, לרבות לעניין העברת דיבידנד מחברה נפרדת לעמותה. כמו כן יש לתת את הדעת לסרבול האפשרי והקושי בשליטה של העמותה כאשר הפעילות מתנהלת בחברה נפרדת. ברם, לצד אלו היתרון בפעילות עסקית במסגרת חברה טמון ביכולת ליצור הפרדה מלאה בין נכסי העמותה לבין הפעילות העסקית ובכך להקטין את הסיכון לנכסי העמותה כתוצאה מהפעילות העסקית.

במידה ופעילות העסקית מתקיימת באמצעות חברה נפרדת, רצוי כי העמותה בעצמה או בשיתוף גופים נוספים ללא כוונת רווח תחזיק ב- 100% ממניות החברה, ולכל הפחות שתהיה בעלת 51% מאמצעי השליטה בחברה. כמו כן, יש כמובן להקפיד כי רווחי החברה, בהתאם לחלקה של העמותה, ישמשו למטרות העמותה בלבד, ולא יחולקו לגורם אחר במישרין או בעקיפין. במקרים בהם מתקיימת שליטה של העמותה בחברה המוחזקת, על העמותה להגיש דוחות מאוחדים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.

סייגים לביצוע פעילות עסקית בידי עמותה במישרין או בעקיפין

• בהתאם לסעיף 1 לחוק העמותות, אין איסור על היווצרות רווחים בעמותה אולם עיקר פעילותה של העמותה צריך להיות קידום מטרות שאינן עסקיות ובאופן שאינו מכוון לעשיית רווחים.
• עמותה שעיקר פעילותה לקידום מטרותיה הינה באמצעות החזקה במניות חברה עסקית המקדמת את אותן מטרות מפרה את הוראת סעיף 1 לחוק העמותות לפיה מטרת העמותה לא תהיה עשיית רווחים, וזאת גם אם היא מקדמת את מטרותיה, זאת מאחר שהציפייה הינה כי המטרות יקודמו על ידי גוף ללא כוונת רווח.

תחולת ההוראות על עסק חברתי

לאחרונה נערכה בחינה של הסדרת נושא העסקים החברתיים. בהתאם להגדרה שהתגבשה עסק חברתי הינו:
א. פעילות עסקית בעמותה או בחברה לתועלת הציבור, הקשורה במישרין למטרות העמותה או החל"צ, שיש בפעילות כשלעצמה כדי להביא למימוש מטרות חברתיות.

ב. חברה, שפעילותה מכוונת למימוש מטרות חברתיות, ושיש בפעילות כשלעצמה כדי להביא למימוש מטרות חברתיות שנקבעו בתקנונה, השואפת לרווח אך לא למקסום רווחיה בשל המטרות החבריות, ואשר בתקנונה נקבעה מגבלה על משיכת רווחים על ידי המשקיעים הפרטיים- שלא תעלה על 50% מהרווחים הניתנים לחלוקה. מגבלה זו תחול רק לאחר משיכת רווחים בגובה ההשקעות ההוניות של בעלי המניות בחברה.

לסיכום ככל שרשם העמותות ישתכנע שפעילות עסקית מסוימת מהווה עסק חברתי והפעילות משרתת במישרין את מטרות העמותה, אזי בין אם הפעילות היא בתוך העמותה או בחברה נפרדת, ואף אם תהיה משמעותית מבחינת העמותה, הוא יטה לראות בפעילות האמורה, פעילות עסקית מותרת שעולה בקנה אחד עם הנחיותיו.
כמובן נציין שהפעלת פעילות עיסקית בתוך המלכ"ר או כחברה בת כרוך בעמידה בתנאים הכרחיים הן מצד רשם העמותות והן מבחינת חוקי המס השונים ובעיקר מס ערך מוסף ומס הכנסה ולכן יש להיוועץ במומחים לפני הפעלת פעילות שכזו.