גילוי גילוי דעת 69 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים פורסם על ידי לשכת רואי חשבון בישראל במרץ 1997. בדצמבר 1999, פורסם תקן חשבונאות מספר 5, שכלל תיקונים והבהרות לגילוי דעת 69 והנוסח המשולב של גילוי דעת 69 ותקן 5 (להלן: הנוסח המשולב) היוו עד היום את כללי החשבונאות החלים על מלכ"רים. הנוסח המשולב החריג כמה סקטורים במגזר המלכ"רים ופטר אותם מלהחיל על עצמם את התקן, ביניהם קופות חולים ובתי החולים, מוסדות להשכלה גבוהה ורשויות מקומיות.

בפברואר 2004 פורסם תקן חשבונאות 18 בדבר דיווח כספי על ידי קופות חולים ובהמשך ביולי 2009 תקן חשבונאות 18 המעודכן בדבר דיווח כספי על ידי בתי חולים ציבוריים וקופות חולים. לאור הוראות תקן 18, החל על מלכ"רים בתחום הבריאות ושילב בו עידכונים חשבונאיים מעולם החשבונאות החדשני, תוך התאמתו לעולם המלכ"רים, החליטה הועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית לעדכן גם את הנוסח המשולב של גילוי דעת 69 ותקן 5 וכן עידכון נוסף לתקן 18.

עיקרי ההנחיות בתקן 36 לתיקון הנוסח המשולב של גילוי דעת 69 ותקן 5.

•

מזומנים שהתקבלו עם התניה של תורמים, הקובעת כי השימוש בהם הוא להשקעה ברכוש קבוע, לא יכללו במסגרת מזומנים ושווי מזומנים , אלא במסגרת סעיף נפרד ברכוש הקבוע שיקרא "מזומנים והשקעות אחרות המיועדים להשקעה ברכוש קבוע".

•

התקן קובע הנחיה כללית למתן ביאורי מדיניות חשבונאית מהותית ששימשה בהכנת הדוחות הכספיים.

•

התקן קובע כי גם על מלכ"רים יחול תקן חשבונאות 15, בדבר ירידת ערך נכסים, לצורך בחינה, הכרה וגילוי לירידת ערך נכסים, תוך ההתאמות הדרושות הנובעות מהיות הגופים מלכ"רים. בשל אופיו של המלכ"ר נקבעו סימנים שונים לירידת ערך מאלו המופיעים בתקן 15.

o	מלכר אינו מתכוון לעשות שימוש בנכס, כיוון שזה ניזוק או אינו בר שימוש או שהנכס אינו תורם ליכולת המלכ"ר לספק שירותים.
o	מלכ"ר אינו מתכוון לעשות שימוש בנכס, מאחר שבכוונתו לרכוש נכס אחר במקומו.
o	ניצולת נמוכה מהמקובל של הנכס או פגיעה מהותית ביכולת השימוש העתידית הצפויה למלכ"ר מהנכס.

•

בהתאם לתקן 15, כאשר מתקיים סימן כלשהו לירידת ערך יש לאמוד את הסכום בר ההשבה שהינו הגבוה מבין השווי ההוגן (שווי השוק שלו) בניכוי עלויות מכירה לבין שווי השימוש שלו. מאחר ובמלכ"ר קיים קושי לאמוד את שווי השימוש, היות והמלכ"ר אינו פועל למטרת רווח ולהפקת תזרימי מזומנים משימוש בנכס, לפיכך הסכום בר ההשבה יקבע על פי השווי ההוגן בניכוי עלויות מכירה.

•

תרומות שהתקבלו בתנאי אנונה יוצגו כהתחייבות כלפי התורם על בסיס חישוב אקטוארי. התרומה, בניכוי ערך ההתחייבות, תוצג כהכנסה או כתוספת לנכסים נטו שהוגבלו, בהתאם להתניות התורם לגבי השימוש ביתרת התרומה. כל הפרש בסכום ההתחייבות, הנובע משינוי בהנחות האקטואריות (כולל שינוי שיעור הניכיון), ייזקף לדוח על הפעילויות או לנכסים נטו בהתאמה להצגה לעיל.

•

רווח או הפסד ממימוש רכוש קבוע או השקעות בישויות מוחזקות יוצג בסעיף הכנסות אחרות בדוח על הפעילויות ולא כפריטים מיוחדים, כפי שנקבע בגילוי דעת 69. אם זאת תמורה ממימוש רכוש קבוע שהוצג בשווי סימלי תוצג כפריט מיוחד בדוח על הפעילויות. רווח או הפסד ממימוש רכוש קבוע שתמורתו הוגבלה יוצג כתוספת ישירה לנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה.

•

חידוש נוסף שקובע התקן ומשווה בכך לתקינה הקיימת בעולם העסקים, הינו לעניין הערכה מחדש של נכסים קבועים. התקן קובע כי לאחר ההכרה לראשונה, מלכ"ר יבחר כמדיניות חשבונאית במודל העלות או במודל הערכה מחדש, כמפורט בתקן מספר 27 ויישם מדיניות זו לגבי כל פריטי הרכוש הקבוע מאותה קבוצה.

תחולת התקן הינה על דוחות כספיים של מלכ"רים לתקופות שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2014. ישום מוקדם של התקן מומלץ, תוך מתן גילוי.

ההשפעה של אימוץ התקן לראשונה תוצג בדוח על השינויים בנכסים נטו כהתאמה של יתרת הנכסים נטו לתחילת התקופה, מלכ"ר רשאי, אך אינו מחוייב, להציג מחדש (Restatement) את נתוני ההשוואה לשנים קודמות.